... PayPalהנך מועבר לעמוד הרכישה ב

CBT הטיפול הקוגניטיבי - התנהגותי

Cognitive Behavioral Therapy

CBT הינו גישה טיפולית אשר התפתחה בשנות החמישים בארה"ב (אם כי שורשיה מוקדמים הרבה יותר) ומקושרת בעיקר לשמותיהם של שני פסיכולוגים אמריקאים: אלברט אליס ואהרון בק.  גישת הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי , מבססת על ההנחה שההתנהגות האנושית הינה נלמדת ומעוצבת על ידי הרגלי חשיבה והתנהגות.

על פי גשה זו - האירועים בחיינו (חיוביים או שליליים כאחד) אינם קובעים באופן בלעדי את התחושות, הרגשות וההתנהגות שלנו, אלא מתוּוכים ע"י המחשבות (הסכמות המנטליות ) שלנו. במילים אחרות, לא האירוע עצמו  בלבד קובע, איך נרגיש ואיך ננהג אלא הפרשנות שאנחנו נותנים לו  או בשפה של ילדים מה אנחנו אומרים לעצמינו.

על פי גישה זו על מנת לשפר את ההתמודדות הלא יעילה הפוגעת בתפקודינו וביחסינו עם האחר, עלינו קודם כל לאתר את דפוסי החשיבה המזיקים, לבחון את הקשר בניהם לבין התגובות הרגשיות (עוצמתן) וההתנהגות.

לאחר שאיתרנו את דפוסי החשיבה המכשילים- המזיקים נוכל לנסות לשנותם באמצעים שונים קוגניטיביים למשל ע"י  בדיקת החשיבה, שינוי הדיבור הפנימי לדיבור חלופי יעיל יותר  או ע"י אמצעים התנהגותיים אשרו יובילו לתגובות רגשיות והתנהגותיות מתונות ומסתגלות יותר.

מטרת הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי תהייה לאתר, לתקן או להגמיש דפוסי חשיבה מכשלים, לשנות הרגלים  ולסייע בפיתוח רפרטואר התנהגויות מסתגלות יותר.

הטיפול הקוגניטיבי - התנהגותי שם דגש על תהליכים המתרחשים בהווה ועל דיאלוג ב"גובה העיניים" בין המטפל למטופל. במסגרת דיאלוג זה המטופל לומד ומבין את הבעיה, שותף בתכנון הטיפול ומתרגל מיומנויות חדשות בין פגישה לפגישה. גישת טיפולית זו, הינה גישת טיפול פסיכולוגית עדכנית הנתמכת ומבוססת על מחקרים רבים  (evidence based) ונמצאה כיעילה בטיפול במגוון רחב של הפרעות כגון טיפול בהפרעות חרדה, דיכאון, בעיות התנהגות , הפרעת קשב וריכוז, מיומנויות חברתיות ועוד.
מודל ההתערבות  – מודל אמ"ת- בוחן את ההתרחשויות ע"י אבחנה בין מרכיבי האירוע:
האירוע- מה קרה, הנסיבות , העובדות. (האירוע יכול להיות פנימי או חיצוני, בהווה בעבר, או בעתיד).
המחשבות- מה עבר לנו בראש, מה אמרנו לעצמנו,  בדיקת הדיבור הפנימי.
התגובות- נעשית הבחנה בין תגובות רגשיות , התנהגותיות וגופניות.
התגובות הרגשיות – רגשות- מה הרגשנו?
התגובות ההתנהגותיות- ההתנהגות -מה עשינו?
התגובות הגופניות - מה הרגשנו בגוף?
 
שיפור ההתמודדות על פי גישה זו יתרחש על ידי התערבות בדפוסי החשיבה וההתנהגות.
אלמנט הבחירה  והאחריות האישית הינם קריטיים ומכריעים  ביכולת השינוי.    

לקריאה נוספת:
1.מור נילי, מאיירס יופ, מרום צופי, איוה גלבוע שכטמן (2011) טיפול קוגניטיבי- התנהגותי בילדים, עקרונות טיפוליים. הוצאת דיונון .
2.מלקינסון רות (1993) טיפול רציונלי –אמוטיבי: תיאורי ויישום. שיחות: כתב עת ישראלי לפסכותרפיה, 7, 165-174 (3) .
3. דריידן וויינדי (1999) טיפול התנהגותי רציונלי- אמוטבי. היבטים רציונליים בהפרעות התנהגותיות ורגשיות. הוצאת "אח".
4.ברנס ד (1980), בוחרים להרגיש טוב. מכון פסגות (מהדורה שישית).
5.גרינברג ד, פדבקי, קריס.א (2001), להתמודד עם מצבי רוח. ת"א : גלילה.
6.מק מתיו, דיוויס מרתה ופיננג פטריק (2003), מחשבות ורגשות הוצאת פוקוס.



טיפול רציונלי-אמוטיבי-התנהגותי
_________________________________________________________
Rational Emotive Behavioral Thrapy  
טיפול רציונלי-אמוטיבי-התנהגותי, REBT, הוא גישת טיפול קוגניטיבית-התנהגותית מבית מדרשו של אלברט אליס (2007-1913), מאבות ה-CBT (Cognitive Behavioral Therapy). בדומה למודל  CBT של אהרון בק (בק, 2014; Beck, 1976, 1995), REBT שם את הדגש בטיפול על המחשבות כמרכזיות להבנת הפרעות רגשיות.
על פי אליס, מקורותיה של ההפרעה הרגשית הם קוגניטיביים, אמוטיביים והתנהגותיים. ההפרעה אינה מתחילה מהחשיבה אך מושפעת ממנה במידה רבה, ויש פעילות גומלין ביניהן. החשיבה היא גורם מתווך בין האירוע המפעיל לבין התוצאות הרגשיות (מלקינסון, 1993; Ellis, 1962). חשיבה אי-רציונלית, מונח שטבע אליס (Ellis, 1980), מתבטאת במחשבות ובאמונות של תובענות (demandingness), המגבירות לחץ. יצוין שבמושג "חשיבה" נכללות גם אמונות, ומכאן הבחנתו של אליס בין חשיבה אי-רציונלית (irrational beliefs, IRB) לחשיבה רציונלית (rational beliefs, RB). האחרונה מאופיינת במחשבות של העדפה (preference) רצונות (wishes) ומאוויים (desirers), ולכן היא גם חשיבה פונקציונלית (דריידן, 1999; Ellis, 1962). מאפייני החשיבה האי-רציונלית על פי אליס הם הנחות ומחשבות הקשורות להנחות יסוד מוטעות המובילות למסקנות לא מדויקות וחסרות ביסוס אמפירי במציאות; הן בעלות אופי של פקודה או ציווי ומשקפות תפיסה מוחלטת; מובילות לתגובות רגשיות מוגזמות, כגון חרדה ודיכאון; ומאופיינות במחשבות של תובענות ודורשנות ("מוכרח לעומת רוצה"), שאינן מסייעות בפתרון בעיות ובהשגת מטרות.
גישת ה-REBT (Digiuseppe, Doyle, Dryden, & Backx, 2014 Digiuseppe,2000;) מבחינה בין ארבעה סוגי מחשבות אי-רציונליות, ששלושה מהם נגזרים מתובענות: נורָאוּת (awfulizing), סְבוֹלת  נמוכה לתסכול (intolerance frustration) והערכת ערך כוללנית (global evaluation of the worth) או הנמכה של העצמי (self downing).

איור 1: המחשבות האי-רציונליות נגזרות מהתובענות
מקור:  Digiuseppe, Doyle, Dryden, & Backx, 2014
 
המודל מציג כיצד החשיבה האי-רציונלית שבבסיסה התובענות על נגזרותיה – נוראות, סבולת נמוכה לתסכול והערכת ערך כוללנית – גורמת להתפתחותן של הפרעות נפשיות מגוונות.
 
 
איור 2: התפתחותן של הפרעות נפשיות על פיREBT
מקור:  Digiuseppe, Doyle, Dryden, & Backx, 2014
 
שלבי המודל אמ"ת (ABC-DE) של REBT (Ellis & Dryden, 1987) 
אירוע מפעיל (מציאותי או דמיוני) Activating event                                
מחשבות/ אמונות אי-רציונליות           (IRB-Irrational beliefs) Beliefs  
תוצאות / תגובות – רגשיות                        Consequences- Emotional
        התנהגותיות                                       Behavioral
        גופניות                                                  Physical
הפרכה Disputation                                                                             
פילוסופיית חיים חדשה – חשיבה רציונלית   Effective new philosophies
Rational philosopy                                                                
        New Consequence – Emotional, Behavioral, Physical                
 
נמחיש את המודל בדוגמה:  
  • ילד יוצא להפסקה בבית הספר ורואה שני ילדים מסתודדים לידו (אירוע).
  • הילד מרגיש כעס, בושה, עצב, דאגה (תוצאות רגשיות).
  • הילד חש בגופו דפיקות לב מואצות ומאדים בפניו ולחלוחית מתחילה בזווית העין (תוצאות / תגובות גופניות).
  • הילד ממהר לעזוב את המקום (תוצאה התנהגותית).
 
לפי המודל אמ"ת, התוצאות הרגשיות, ההתנהגותיות והגופניות אינן תוצאה של האירוע עצמו,  אלא הן פרי תיווך של החשיבה, כלומר מההערכה של הילד את האירוע על פי אמונותיו-מחשבותיו או הדיבור העצמי שלו. במקרה של חשיבה רציונלית, התוצאות הרגשיות, ההתנהגותיות והגופניות הן מותאמות, מסתגלות ומאפשרות תפקוד. עם זאת חשוב להדגיש, כי כשמדובר במחשבות רציונליות, אין הכוונה למחשבות נטולות רגש או חיוביות בהכרח (Ellis, 1998). חשיבה אי-רציונלית תגרור תוצאות רגשיות, גופניות והתנהגותיות מוגזמות ודיספונקציונליות. זו מהות הקשר בין מחשבה או אמונה (B – belief) לתוצאתה (C – consequence), ובמקרה הזה מצוקה רגשית (connection--C- B -).
הבחנה חשובה שטבע אליס, כפי שהראו ממשיכיו (DiGiuseppe & Tafrate, 2007), היא בין רגשות שליליים מזיקים ובהם חרדה, דיכאון, אשמה, בושה, כעס מזיק, זעם וקנאה מזיקה, המובילים לתוצאות התנהגותיות וגופניות מוגזמות הפוגעות בתפקוד, ובין רגשות שליליים מסתגלים, כגון דאגה, עצב, חרטה, כעס בריא, צער, אכזבה וקנאה בריאה, המובילים לתוצאות התנהגותיות וגופניות מותאמות ומסתגלות יותר  (דריידן, 1999).
הילד שבדוגמה הנ"ל אומר לעצמו: "הם צוחקים עליי בכוונה, אני לא יכול לשאת את זה". אלו הן מחשבות אי-רציונליות המעידות על ול סבולת נמוכה לתסכול, המעוררות מצדן כעס מזיק. הילד ממשיך ואומר לעצמו: "הם צוחקים עליי על איך שאני נראה, זה איום ונורא שהם צוחקים עליי, הם יספרו את זה לאחרים". זאת מחשבה אי-רציונלית המעידה על סבולת  נמוכה לתסכול המשולבת במחשבה של נוראוּת, ותוצאותיה הרגשיות הן תחושת בושה.
יתר על כן, אומר לעצמו הילד: "תמיד יצחקו עליי, אף פעם לא יהיו לי חברים, המצב הזה לא הולך להשתנות". אלו מחשבות של נוראוּת המעוררות חרדה ודיכאון.
הדוגמה ממחישה את הקשר בין צורת החשיבה (ההערכה של הילד את האירוע בחשיבה אי-רציונלית) לבין תוצאות הרגשיות שלה: כעס ובושה או חרדה ודיכאון. על כן, אם נגרום לילדים להבין הקשר בין המחשבות האי-רציונליות המזיקות לבין תוצאותיהן (רגשיות, התנהגותיות וגופניות), נצעד צעד משמעותי לקראת שינוי. ואכן, כדי לסייע לילד להיטיב לנהל את חייו ולהרגיש טוב יותר יש ללמדו לאתר אמונות אי-רציונליות, להבחין ביניהן לבין אמונות רציונליות ולהפריך את הראשונות באמצעים שונים (קוגניטיביים, התנהגותיים ואמוטיביים). הדבר יסייע לו לגבש פילוסופיית חיים רציונלית ומועילה, שתביא לשינוי או לפחות למיתון של התוצאה הרגשית, הגופנית והתנהגותית.
המטרה בטיפול אם כן, היא ללמד את הילדים לעשות את החיבור והקישור המתמיד בין המחשבות לתוצאות הנלוות B-C connection   (Digiuseppe, Doyle, Dryden, & Backx, 2014).
 
מקורות
דריידן, ו' (1999). טיפול התנהגותי רציונלי-אמוטיבי: היבטים רציונליים בהפרעות ההתנהגותיות ורגשיות. כפר ביאליק: אח.
מלקינסון, ר' (1993). טיפול רציונלי-אמוטיבי: תיאוריה ויישום. שיחות, ז(3), 174-165.
Bernard, M. E., & Wolfe J. A. (Eds.) (2000). The REBT resource book for practitioners. New York: Albert Ellis Institute.
 Digiuseppe, R. A (2000). Disputing more effectively: Strategies and styles for changing irrational beliefs. In M. E. Bernard, & J. A. Wolfe (Eds.), The REBT resource book for practitioners (pp. I 7-I 13). New York: Albert Ellis Institute.
Digiuseppe, R. A., Doyle, K. A., Dryden, W., & Backx W. (2014). A practitioner's guide to rational emotive behavior therapy (3rd ed.). New York: Oxford University Press.
Ellis, A. (1962). Reason and emotion in psychotherapy. New York: Lyle Stuart.
Ellis, A. (1980). The biological basis of human irrationality. Journal of Individual Psychology, 32(2), 145-168.
Ellis, A., & Bernard, M. E (2006). Rational emotive behavioral approaches to childhood disorders: Theory, practice and research. New York: Springer.
Ellis, A., & Dryden, W. (1987). The practice of rational emotive therapy. New York: Springer.
Ellis, A., & MacLaren C. (1998). Rational emotive behavior therapy: A therapist's Guide. Atascadero, CA:  Impact Publishers.
 



אתרים רלוונטים:
1. האגודה לטיפול התנהגותי קוגנטיבי – איט"ה www.itacbt.co.il
2. המכון הישראלי לטיפול רציונלי אמוטיבי התנהגותי www.mitra.co.il